לדלג לתוכן

ראה מעשה/סימן כ"ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן כג

"תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ. תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ, תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ". (תהלים מה, טז, יז).

[עריכה]

נִרְאֶה לִרְמֹז בַּפְּסוּקִים הַנִּזְכָּרִים מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִדְרַשׁ רַבָּה וַיִּקְרָא ז"ך (א): אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן הָלַךְ לַאֲחוֹרֵי הַרֲרֵי חֹשֶׁךְ וְהָיָה שָׁם קַרְטָגִינָא, וְהָיוּ כֻּלָּם נָשִׁים. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: אִם אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ מִלְחָמָה וּתְנַצֵּחַ אוֹתָנוּ, יֵצֵא שִׁמְךָ בָּעוֹלָם שֶׁנִּצַּחְתָּ מְדִינָה שֶׁל נָשִׁים בַּמִּלְחָמָה, וְאִם אֲנַחְנוּ נְנַצֵּחַ אוֹתְךָ יֵצֵא שִׁמְךָ בָּעוֹלָם שֶׁהַנָּשִׁים נִצְּחוּ אוֹתְךָ וְשׁוּב אֵין אַתָּה יָכוֹל לָקוּם בִּפְנֵי שׁוּם מֶלֶךְ, כִּי יֹאמְרוּ מֶלֶךְ חֲלַשׁ. וְשָׁמַע לָהֶם וְהָלָךְ לוֹ. וּכְשֶׁיָּצָא, כָּתַב עַל שַׁעַר הַמְּדִינָה: אֲנִי אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן שׁוֹטֶה הָיִיתִי, עַד שֶּׁבָּאתִי לְקַרְטָגִינָא הַמְּדִינָה וְלָמַדְתִּי עֵצָה מִן הַנָּשִׁים, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לִמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁשְּׁמָהּ אַפְרִיקֵי, הֵבִיאוּ לְפָנָיו תַּפּוּחִים שֶׁל זָהָב וְרִמּוֹנִים שֶׁל זָהָב וְלֶחֶם שֶׁל זָהָב, אָמַר לָהֶם: וְכִי זָהָב נֹאכַל בְּאַרְצְכֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא הָיָה כֵן לֶחֶם וּמָזוֹן בְּאַרְצְךָ, וְלָמָּה בָּאתָה לְכָאן? אָמַר לָהֶם: לֹא מַּעֲשֵׂיכֶם בָּאתִי לִרְאוֹת אֶלָּא דִּין שֶׁלָּכֶם הֵיאַךְ אַתֶּם דָּנִים בְּעִירְכֶם, בְּעוֹד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וּמְדַבְּרִים בָּאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים לָדוּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֻרְבָּה קָנִיתִי מֵאִישׁ הַזֶּה וְחָפַרְתִּי וּמָצָאתִי בָּהּ אוֹצַר וּמַטְמוֹן וְאָמַרְתִּי לוֹ: קַח אוֹצָרְךָ כִּי הַחֻרְבָּה קָנִיתִי וְהָאוֹצָר לֹא קָנִיתִי, וְהָאַחֵר שֶׁכְּנֶגְדוֹ אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ הַגֶּזֶל, כָּךְ אֲנִי מִתְיָרֵא. וַאֲנִי כְּשֶׁמָּכַרְתִּי הַחֻרְבָּה, מָכַרְתִּי הַחֻרְבָּה וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מֵהֶם, אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ בֶּן זָכָר? אָמַר לוֹ: אִין. וְחָזַר וְאָמַר לְבַעַל דִּינוֹ, וְאָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ בַּת? אָמַר לוֹ: אִין. אָמַר לָהֶם: תֵּלְכוּ וַתַּעֲשׂוּ חֲתֻנָּה וְיִקְחוּ זֶה אֶת זֶה, הַבֵּן יִקַּח הַבַּת וְיֹאכְלוּ הָאוֹצָר יַחְדָּיו. וְהָיָה אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס תָּמֵהַּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: לָמָּה אַתָּה תָּמֵהַּ, לֹא דַּנְתִּי הַדִּין בְּטוֹב? אָמַר לוֹ: כֵּן. אָמַר לוֹ: אִם הָיָה הַדִּין זֶה בְּאַרְצְכֶם, מַה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים? אָמַר לוֹ: הָיִינוּ כּוֹרְתִים רֹאשׁ שֶׁל זֶה וְרֹאשׁ שֶׁל זֶה, וְהַמֶּלֶךְ לוֹקֵחַ הָאוֹצָר. אָמַר לוֹ: הַגֵּד לִי אִם הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ בְּאַרְצְכֶם. אָמַר לוֹ: הֵן. וְהַמָּטָר יוֹרֵד בְּאַרְצְכֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: יֵשׁ בְּאַרְצְכֶם בְּהֵמוֹת דַּקּוֹת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, שֶׁבִּשְׁבִיל הַבְּהֵמָה דַּקָּה אַתֶּם נִצּוֹלִיםף וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ בְּאַרְצְכֶם וְהַמָּטָר יוֹרֵד בְּאַרְצְכֶם בִּשְׁבִיל הַבְּהֵמָה הֲדַקָּה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'" (תהלים לו, ז), אָדָם בִּזְכוּת בְּהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּמֵעַתָּה זֶה אוֹמְרוֹ: "תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל" (תהלים מה, טז), שָׁם רָמַז עַל אוֹתָם הַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי עֵצָה וְחָכְמָה וְנִצּוֹלוּ מִן הַמִּלְחָמָה, וְזֶה: "תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ" (תהלים מה, טז), הוּא מֶלֶךְ אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס, זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת: "תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ" (תהלים מה, יז), שָׁם רָמַז עַל מֶלֶךְ אַפְרִיקָה אֲשֶׁר שָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְעָשָׂה פְּשָׁרָה קְרוֹבָה לְדִין לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ, וְלָכֵן אָמַר הַפָּסוּק: "תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ, תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ" (תהלים מה, יז), שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים בַּמָּמוֹן שֶׁל אֲבוֹתָם כַּדָּבָר הָאָמוּר, אוֹ 'בְּכָל הָאָרֶץ', רוֹצֶה לוֹמַר: בְּכָל מָמוֹן שֶׁהָיָה טָמוּן בָּאָרֶץ, וְקַל לְהָבִין.

וְהָרַב כמהר"א דַיָּין בְּסִפְרוֹ שִׁיר חָדָשׁ עַל הַתְּהִלִּים פֵּרֵשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ" (תהלים מה, יז), יֵשׁ לְדַקְדֵּק דְּהֲוָה לֵיהּ תַּחְתֶּיךָ יִהְיוּ בָּנֶיךָ, וְלָמָּה אָמַר: תַּחַת אֲבוֹתֶיךָ. וְעוֹד אִם הַכַּוָּנָה שֶׁיִּהְיוּ שָׂרִים כְּמוֹ שֶּׁסִּיֵּם הַפָּסוּק, הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר: 'יִהְיוּ בִּנְךָ'. שֶׁהֲרֵי כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק א' מֵהִלְכוֹת מְלָכִים: מֵאַחַר שֶׁמּוֹשְׁחִים הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי זֶה זוֹכֶה לוֹ וּלְבָנָיו עַד עוֹלָם. וְהַבֵּן הַגָּדוֹל קוֹדֵם לַקָּטָן מִמֶּנּוּ, וְלֹא הַמַּלְכוּת בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַשְּׂרָרוֹת וְהַמִּנּוּיִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַדִּין כֵּן, עַד כָּאן, וְאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר, יִהְיֶה בִּנְךָ, וְנִרְאָה פָּשׁוּט שֶׁאַף שֶׁהַדִּין שֶׁהַגָּדוֹל יוֹרֵשׁ מְקוֹם אָבִיו, מִכָּל מָקוֹם אִם הָאָב בְּעַצְמוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, צִוָּה לָתֶת הַמְּלוּכָה לַקָּטָן מִמֶּנּוּ, אָז שׁוֹמְעִין לוֹ. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי אֲדוֹנֵנוּ דָּוִד, שֶׁצִּוָּה לָתֶת הַמְּלוּכָה לִשְׁלֹמֹה, אַף שֶׁהָיוּ לוֹ אַחִים גְּדוֹלִים עַל יְדֵי בַּקָּשַׁת בַּת שֶׁבַע, וְעוֹד נַקְדִּים מַה שֶׁפָּסַק הָרַב בְּרֵכוֹת הַמַּיִם בדקנ"ז, שֶׁדַּוְקָא בְּמִילֵּי הַשְּׂרָרָה, כְּגוֹן: נָבִיא וְדַרְשָׁן וְכַיּוֹצֵא, אָז זוֹכֶה הַבֵּן בִּמְקוֹם אָבִיו, דְּלֹא בָּעוּ חָכְמָה. אֲבָל בְּעִנְיַן רַבָּנוּת וְדַיָּין הָעִיר שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בַּחָכְמָה אֵינוֹ זוֹכֶה הַבֵּן בִּמְקוֹם אָבִיו. וְנַקְדִּים עוֹד מַה שֶּׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא (ב"מ פה א), שֶׁכָּל שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וּבְנוֹ תַּלְמִיד חָכָם וּבֶן בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם, שׁוּב אֵין הַתּוֹרָה פּוֹסֶקֶת מֵהֶם לְעוֹלָם. אָכֵן דַּוְקָא בְּרוֹאִים זֶה אֶת זֶה, וְזֶה שֶׁאָמַר: "תַּחַת אֲבֹתֶיךָ" (תהלים מה, יז), רוֹצֶה לוֹמַר: בְּעֵת שֶׁיִּהְיוּ אֲבוֹתֶיךָ קַיָּמִים, אָז: "יִהְיוּ בָנֶיךָ" (תהלים מה, יז), בִּמְקוֹמָם שֶׁיִּרְשׁוּ כִּתְרַם בַּתּוֹרָה. וְעוֹד, תַּחַת אֲבוֹתֶיךָ יִהְיוּ אֶחָד מִבָּנֶיךָ, וְלֹא דַּוְקָא גָּדוֹל. וְכִי תֹּאמַר: הֲרֵי מִן הַדִּין זוֹכֶה הַגָּדוֹל בִּמְקוֹם אָבִיו, לְזֶה אוֹמְרוֹ: כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים, אַתָּה שֶׁאַתָּה מְצַוֶּה וּמְמַנֶּה אוֹתָם אֵיזֶה בֶּן יֵשֵׁב בִּמְקוֹמְךָ, וְאָז לֹא יִּזְכֶּה הַגָּדוֹל. וְלָאו בְּכָל מִילֵּי רַשַּׁאי אַתָּה לְצַוּוֹת אוֹתָם שֶׁיֵּשְׁבוּ בִּמְקוֹמְךָ, כִּי אִם דַּוְקָא בְּעִנְיַן שְׂרָרָה. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ, אֲבָל לֹא לְעִנְיָן רַבָּנוּת, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

אמ"ה מַה שֶׁיֵּשׁ לְהַאֲרִיךְ בְּדִין זֶה וּלְפַלְפֵּל, כְּבָר יָצָא לָאוֹר סֵפֶר כִּסֵּא שְׁלֹמֹה לְהָרַב הַגָּאוֹן רְפָאֵל שְׁלֹמֹה לַאנְיַידוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה יָגֵן עָלָיו אֱלֹקִים, בִּשְׁאֵלָה אַחַת שֶׁהֶאֱרִיךְ לְמַעֲנִיתוֹ, וּבָרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לֵךְ נָא רְאֵה, וּמִשָּׁם בְּאֵרָהּ, וְאַפִּרְיוֹן נִמְטַיָיה לְמַעֲלַת כמהר"ר שָׁלוֹם הַאדַּיַיא ה' יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ, שֶׁהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמָה יְהִי ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ, וְיַעַל בִּמְרוֹמֵי הַהַצְלָחוֹת עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל.