ראה מעשה/ברכת הודאה
ברכת הודאה
[עריכה]שאלוני רעיוני, אם צריך לברך שהחיינו בגמר כתיבת חיבור הספר, ובפרט אם נגמר ההדפסה, דאז לסברת הרא"ש יו"ד סי' ע"ר דבזמן הזה הו"ל ככתיבת הס"ת.
ובינותי בספרים, ובספר נאמן שמואל בס' בירך יצחק בהקדמה דצריך לברך, ושוב ראיתי בשערי תשובה או"ח סי' רכ"ג משם ספר מור וקציעה דצריך לברך שהחיינו, והרב מחזיק ברכה כתב שיברך בלי שם ומלכות, ומ"מ צריך לשבח לה' שזיכהו לכך, כמ"ש בס' בינה לעתים דרוש ב' יעו"ש:
הנה, על ענין ברכת שהחיינו שאין לברך בשם ומלכות, אפשר הטעם הוא, הגם שדוד המלך ע"ה בספר תהילים כתב והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו, עכ"ז, לא דמי לפרי חדש של האילן המתחדש משנה לשנה או פעמיים בשנה למרבה, אבל חידושי תורה הבא ליטהר מסייעין אותו לחדש מדי יום ביומו ומדי שבת בשבתו כנודע, ואין לו זמן קבוע, ולכך אין לברך שהחיינו.
אבל ברכת הטוב והמטיב למה לא יברך, שהקב"ה קבע לו טובה, מצוה קבועה לדורות, ומטובו מטיב לבריות הלומדים בחיבורו.
ואפשר, הטעם הוא כמ"ש ז"ל, ופסקו מרן שו"ע סי' רכ"ב, ומי שמת לו אביו והניח לו ירושה, אם אין לו אחים אינו מברך הטוב והמטיב כ"א שהחיינו, ואם יש לו אחים מברך הטוב והמטיב, הואיל ויש לו שותפין באותה טובה. וכן אם קנה כלים חדשים לו לבדו ולאנשי ביתו לבדם, אינו מברך הטוב והמטיב על שלו, הואיל ואין שותף באותה טובה.
וכן פסק מרן בסי' רכ"א, אם היה עצירת גשמים וירדו, אם יש לו שדה בשותפות יברך הטוב והמטיב, ואם לאו יברך שהחיינו, הגם שיש שדות לאחרים סמוכים לו ויש טובה לו ולאחרים, עכ"ז לא יברך, דבעינן שותפות באותה שדה.
ועי' בס' ברכת ישראל הנדפס מחדש בסי' ז', שהביא בידן מה שנסתפק הרב מגן אברהם, דאם יש אורח אצל הבעה"ב אם יברך הטוב והמטיב, כי צריכים דוקא שיהיו שותפים באותו היין, והאורח אינו שותף בו וכו', יעו"ש. וגם יש פלוגתא אם האורח יברך הטוב והמטיב או הבעה"ב, ובבה"ט כתב, ראיתי נוהגים בפני גדולי הדור לברך האורח הטוב והמטיב, דהוי כאלו נותן לו היין במתנה. וכדי לצאת מספק, כשנותן הבעה"ב לאורח יש לומר האורח לבעה"ב או בעה"ב לאורח [לברך], ובזה שנותן לו לברך יהיה המחצית היין שלו ואז יכול לברך הטוב והמטיב לכ"ע, עכ"ל.
וממילא רווחא מילתא לגבי דידן, הואיל והקב"ה קבע לו טובה לחדש בטובו תורה דיליה, הואיל ואין לו שותף באותו טובה, לא יברך הטוב והמטיב.
והרב בינה לעתים בסוף דרוש ב' בירך בתוך קהל ועדה ברוך הגומל חייבים טובות אשר גמלני כל טוב. והטעם שלא בירך בשם ומלכות, נ"ל, משום דרז"ל אמרו ארבעה צריכים להודות, סימנם חיי"ם, ומברכים ברכת הגומל. י"א ארבעה לאו דוקא, וי"א שאין מברכים הגומל אלא הני ארבעה דוקא. וטוב לברך בלי הזכרת שם ומלכות. והגם שכתבו ז"ל והעיקר כסברא הראשונה והני ארבעה לאו דוקא, דה"ה מי שנעשה לו נס וכו' וניצול, עכ"ז גן לחוד ועדן לחוד, והדפסת הספר לא דמי למי שהיה בצרה וניצול -
רק דוקא עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית, אשר עד כה עזרנו בהרפסת ארבעה ספרים שיצאו לאורה, הלא המה:
ספר יסוד מערבי,
וספר טובת מראה,
וספר מראה הילדים,
וספר ראה מעשה,
מלבד קונטריס נזכר הלכה.
לך אלקא אבהתי מהודא ומשבח אנא קודמך, ששמת חלקי מיושבי בית המדרש, ונותן הודאה על חלקי בפרד"ס תורתך הק' והתמימה, כן תעזרני לסיים בכי טוב הדפסת ספר פרשת ראה על התורה, וספר זכות מראה דרושים, וספר אור המערכה, ושאר הכתיבות.
ויהיו דבריהם אמרי נועם וכל נתיבותיה שלום, וימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים חיים ובעיני הרבנים והלומדים, ויצא מהם תועלת המועיל בעוה"ז ובעוה"ב עולם שכולו טוב, וישלח לי רפואה שלמה ברמ"ח אברי ושס"ה גידי, כמש"ה רפאות תהי לשריך ושיקוי לעצמותיך, אל נא רפא נא לי על יד המלאך רפאל.