רא"ש על התורה/ויקרא/כג
טז[עריכה]
עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם וכו' י"ל והלא אין הספירה חמשים יום רק מ"ט יום לבד וי"ל דה"פ ממחרת השבת השביעית פי' השבוע שביעי תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה וזהו יום עצרת שהוא יום שבועות תדע שה"פ שהרי יש טר"חא בתספרו דמשמע דקאי לראש הפסוק ולא לחמשים יום דא"כ הנגיגה דינה להיות מק"פ שהוא משמע שיחבר אותה תיבה מתספרו לחמשים יום אלא ודאי כדפי'. וא"ת מפני מה אינה מברכת הזבה או הזב לספירת ז' ימים שמצוה הכתוב שיספרו וי"ל לפי שאין הדבר מסויים שלז' ימים סותרת מנינה כשהיא רואה בנתים וחוזרת לחשבון ראש מנינה ולפיכך אינה מברכת לספירתה אבל ספירת העומר מכוון החשבון וצריך לברך הברכה מעומד דילפינן מדכתי' מהחל חרמש בקמה אל תיקרי בקמה אלא בקומה וכן ברכת ציצית וכן ברכת לולב דילפי' ג"ש לכם דבכולם כתיב לכם כתי' הכא וספרתם לכם וכתיב התם ולקחתם לכם בלולב ובציצית והיה לכם מלמד שיהיה מעומד:
מ[עריכה]
ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא א' לחשבון עונות ר' מני ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי משל למדינה שחייבת מס למלך והיה המלך משלח לגבותה ולא היו נותנין מה עשה המלך אמר לבני פלטרין שלו עמדו ונלך עליהם למלחמה עד שהם הולכים כמה מילין שמעו בני המדינה מה עשו התחילו יוצאין לאיפטי של מלך א"ל מי אתם אמרו לו בני המדינה פ' אנו ששלחת לגבותינו אמר להם ומה אתם מבקשים אמרו לו בבקשה ממך עשה עמנו חסד שאין לנו במה לפרוע אמר להם בשביל כבודכם אני מניח שליש עד שהוא בא יצאו כל העיר א"ל מי אתם אמרו לו בני המדינה שבאת לגבותינו ואין לנו כח לפרוע אלא בבקשה ממך שתרחם עלינו אמר להם מה אתם מבקשים כבר הנחתי מחצה על מחצה ובשבילכם אני מניח את הכל אלא מכאן ואילך ראשי חשבון הם כך מ"מה הקב"ה בני מדינה אלו ישראל שמסגלין עונות כל השנה מה הקב"ה עושה להם אמר להם עשו תשו' והם נכנעים ובאים ביו"הך ומתענין ועושין תשובה והקב"ה מוחל להם ומה הם עושים גדולי הדור ערב ר"ה מתענים ומותר השליש בעשרת ימי תשובה האמצעי' מתענין ומוחל להם שני שלישים ביום הכפורים הכל מתענין ומבקשים רחמים אנשים ונשים וטף והקב"ה מוחל את הכל מה עושים ישראל נוטלים לולביהן בחג הסוכות ומהללין להקב"ה והוא מתרצה להם ומוחל ומעכשיו הוא ראשון לחשבון עונות ולכך כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון אמר הקב"ה בעוה"ז אמרתי לכם שתעשו לי סוכה לשלם לי גמולי אשר גמלתי אתכם במדבר אבל לעת"ל אני אופיע במלכותי ואגן עליכם כסוכה שנא' וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר: