רא"ש על התורה/ויקרא/י
ב[עריכה]
ותצא אש מלפני ה' ותא"כל או"תם וימו"תו. גימ' נפ"שם נשר"פה והגו"ף קיי"ם. וימותו לפי שעשו שלא כהוגן ואע"ג דאמרינן מצוה להביא מן ההדיוט כדכתי' ונתנו בני אהרן אש היינו לאחר שירדה אש מן השמים שאכלה העולה אבל בפעם ראשונה לא הי"ל להביא מן ההדיוט קודם שתרד אש מן השמים שממעטין בכבוד שמים שכולם יאמרו באש של הדיוט נאכל הקרבן ולכך כשהביאו אותה פגעה בהם אש היורדת מן השמים. וק"ל שהרי קודם לכן כתיב ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח מכלל דמתחי' ירדה להם אש מן השמים שתאכל העולה והשלמים ומיהו אמרי' במס' יומא שמתו לפי שהורו הוראה לפני רבן מדבר זה שדרשו בני אהרן ונתנו אע"ג שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט:
וימותו לפני ה'. פלוגתא בת"כ י"א שמתו בחוץ במקום שהלוים מותרים ליכנס שנאמר ויקרבו וישאום בכתונותם וא"כ מאי לפני ה' שנגפן המלאך והוציאן לחוץ רע"ק או' לא מתו אלא בפנים שנא' וימותו לפני ה' וא"כ מאי ויקרבו וישאום מלמד שנתנו חכה של ברזל לתוך פיהם וגררום והוציאום לחוץ ותימ' לדברי רע"ק א"כ נטמא המשכן שנק' אהל מטומאת המת וצריך הזאת ג' וז' פעמים ולא מצאנו שפסקו מעבודתם כלל שכן כתיב בפי' ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו דבשלמא לת"ק איכא למימר דחפן המלאך והוציאן לחוץ קודם יציאת נשמתן אלא לרע"ק קשה וצ"ע. פירש"י גבי שעיר חטאת ההגדה שהיא בפסוק שני אחי אם שמעת בקדשי שעה אין להקל בקדשי דורות הודה ולא בוש לו' לא שמעתי כלו' משה הודה שלא שמע בקדשי דורות שמותרין לאונן אכן שמעתי פירושו כך הודה ולא בוש לו' לא שמעתי אלא אמר שמעתי ושכחתי פי' ודאי יש לחלק בקדשי שעה לבין קדשי דורות ותדע שכן הוא שאם לא כן היה לו למשה לו' עמוד ואשמעה מה ידבר שכך היה דרכו מתוך ענותו בכל דבר שהיה מסופק לו או שלא שמע מעולם לומר אלכה נא ואמלך בגבורה אלא ודאי מיד שהזכיר אהרן החילוק נזכר משמועתו שלמד מפי הגבורה:
יט[עריכה]
ואכלתי חטאת היום. פי' כבר אכלתי היום שני חטאות של נחשון ושל היום כבר אני שבע ותקרנה אותי כאלה בני שמתו שהיו מסייעין אותי לאכילה הייטב בעיני ה' לאכול חטאת א' ויבוא לידי נותר: