רא"ש על התורה/דברים/כו
א[עריכה]
והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך. ולכך ארז"ל שהגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לו' לאבותינו אבל בתפלה יכול לו' בא"י אלהינו ואלהי אבותינו לפי שאנו סומכין על תלמוד ירושלמי שאו' על הגרים שנקראים ע"ש אברהם אב המון גוים:
ה[עריכה]
וענית ואמרת. קריאת בכורים בקול רם אבל קריאת הוידוי דמעשר דבערתי הקדש מן הבית בנמוך דלא כתיב וענית ואמרת:
יא[עריכה]
ושמחת בכל הטוב. מכאן ארז"ל פ' כל שעה מעצרת ועד החג מביא וקורא שהוא זמן הבאת ביכורים ולכך נק' שבועות יום הביכורים דכל הפירות והתבואה מתבכרים בין ב' זמנים אלו מחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא דלא שייך למימר ראשית פרי האדמה מחג ועד חנוכה דאפי' לחיה שבשדה כלה באותו זמן:
והגר אשר בקרבך. תימא מה ענין גר אצל בכורים והלא בכורים אינם נותנין אלא לכהנים ועוד אשר תביא מארצך כתיב למעוטי גרים שאין להם חלק בארץ וי"ל לפי מה שיש במס' בכורים פ' אלו מביאין ואינן קורין שאינם יכולים לומר אשר נשבעת לאבותינו. הגר אם לא היתה אמו מישראל מביא ואינו קורא וכשהוא מתפלל בינו לבין קונו יאמר ה' אלהי אבות ישראל וכשהוא מתפלל בבה"כ יאמר ה' אלהי אבותיכם אם היתה אמו מישראל יאמר ה' אלהינו ואלהי אבותינו ואמרו על הדא משנה בגמ' דא"י שהוא תלמוד ירושלמי תניא בשם ר' יהודה גר עצמו מביא וקורא מ"ט דכתיב כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב לארם מכאן ואילך לכל הגוים אמר רי"בל הלכה כר' יהודה הוה עובדא קמיה ואורי כר' יהודה:
טז[עריכה]
בכל לבבך. שכל שעה שאתה מתפלל לפני הקב"ה לא יהיה לך שתי לבבות א' לפני הקב"ה וא' לד"א ובכל נפשך שאפי' נוטל את נפשך שפעם אחת גזרו שלא לעסוק בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו לרע"ק שהיה עוסק בתורה א"ל ר' אתה מסכן בעצמך א"ל אמשול לך מלה"ד לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר ראה דגים במים אמר להם בואו אצלי ואטמין אתכם בנקיקי הסלעים ואל תיראו משום אדם א"ל אתה פקח וערום מכל החיות ואתה או' טפשות גדול ומה במקום חיותנו אנו יראים מפני החכים ביבשה עאכ"ו ואף אנו חיותנו בתורה שנא' עץ חיים היא למחזיקים בה ואתה א"ל שאני מסכן בעצמי לאחר באו ותפסו שניהם א"ל פפוס לרע"ק אשריך שנתפסת על ד"ת ואוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים וכשהוציאו לרע"ק להריגה זמן ק"ש היה והיו מסרקין את בשרו במסרקות של ברזל והיה קורא ק"ש אמרו לו תלמידיו ר' לא אמרת לנו שמצטער פטור מק"ש א"ל בני כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה ועכשיו שבא לידי אקיימנו בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך ועל אמר דוד ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים א"ר חנינא א"ת ממתים אלא ממיתים על תורה שנתנה מיד ה' מחלד והרואה או' חלודה מלאים חטאים יש בידן ולפי' הם נהרגים חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם וגם אינן יודעים שחלקם בחיים של עולם הבא וכל טוב צפון להם ולא עוד אלא שמזומן הטובה לזרעם אחריהם שנאמר ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם:
יז[עריכה]
את ה' האמרת וה' האמירך היום. איתא פ"ק דברכות אמר הקב"ה אתם עשיתוני חטיבה אחת שאתם אומרים שמע ישראל ואני אעשה לכם חטיבה אחת שנאמר ומי כעמך כישראל גוי א' בארץ ד"א האמרת לשון תמורה וחילוף כלו' בשביל ה' החלפת כל האלהות ובחרת בו. וה' האמירך בשבילך החליף כל האומות ובחר בך להיות לו סגולה מכל העמים ודומה לו יתאמרו כל פועלי און שמחליפין דבריהם ואינן עומדין בדבוריהן יש מי שאמ' לשון אמיר וענף כלומר הגבהת על כל העמים ה' האמירך הגביהך ובתרגום ירושלמי האמירך המליכך ובלשון ערב קורין למלך אמי"ר: