רא"ש על התורה/דברים/כה
ג[עריכה]
ארבעים יכנו לא. כנגד מ' קללות שנתקללו אדם וחוה ונחש ואדמה ופיחתו חכמים א' משום דכתיב לא יוסיף פן יוסיף. ד"א משום דבעי' מכות הראויות להשתלש וכיצד מלקין כדתנן במס' מכות פ"ג ת"ר כופת שתי ידיו על העמוד וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שמגלה לבו ואבן נתונה שם והחזן עומד עליה ורצועה של עגל א' כפולה לשתים ושתי רצועות עולות ויורדות ידה טפח ורחבה טפח ומכה שליש מלפניו ושתי שלישים לאחוריו ואין מכין אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה שנא' והפילו השופט והמכה מגביה בשתי ידיו כי היכי דמידלי טובא ומכה בידו א' כי היכי דליתיה מדידיה ופליגי ת"ק סבר דאין ממנין חזנין אלא חסרי כח ויתרי מדע. ר' יהודה סבר יתרי כח וחסרי מדע ותניא גדול שבדיינים קורא אם לא תשמור וכו' והפלה ה' את מכותך וחוזר לתחלת המקרא והב' מונה והג' או' הכהו וא"ר ששת משם ר' אלעזר מנין לרצועה שהיא של עגל שנא' יכנו לא יוסיף וסבורא ליה לא תחסום שור בדישו ותנא משל חמור כדדרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו וזה לא הכיר בוראו ופשע לפי' תלקה בשל חמור ובשל שור:
ט[עריכה]
וחלצה נעלו. פי' תשלוף נעלו ותסירהו:
יא[עריכה]
במבושיו הם בציו של אדם שהם במקום הבושת:
יז[עריכה]
זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. ומיד כשיצאו יש' מן הים נזדווג להם והזכיר לו משה שם המפורש ונבהל שנא' אז נבהלו אלופי אדום אלו עמלק ד"א בצאתכם ממצרים תני ר' לוי בשם ר' נתן בא מן הדרך כליסטיס שבא מהר שעיר ארבע מאות פרסה עד רפידים והזהיר הקב"ה להזכיר דבר זה משל למלך שהיה לו כרם והקיפו גדר והושיב שם כלב אמר המלך כל מי שיבוא לפרוץ הגדר ישכנו הכלב בא בנו של מלך ופרץ הגדר ונשכו הכלב כל זמן שהיו מבקשים למלך חטא בנו ושפרץ הגדר היה או' שנשכו הכלב כך כל זמן שהקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל מה שעשו ברפידים שנא' היש ה' בקרבנו הוא מזכיר נשיכת הכלב זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך:
יח[עריכה]
ולא ירא אלהים. פירש"י אעמלק ולא קאי אישראל ולא ירא אלהים במשקולות ולכך נסמכה לפ' לא יהי בכיסך וזהו שארז"ל נאמר מורא במשקלות ולפי שלא קיימו המורא במשקלות דכתי' ביה ויראת מאלהיך לכך בא עמלק זש"ה מאזני מרמה תועבת ה' וכתיב בתריה בא זדון ויבוא קלון וגם כתיב כאן כי תועבת ה' כל עושה אלה:
יט[עריכה]
מתחת השמים. לא תשכח שאפי' שאם בא גר מזרע עמלק אין מקבלין אותו אע"פ שמקבלין מן האומות ואף דוד עשה כן שנא' ויאמר דוד אל הנער המגיד לו מאיזה עם אתה ויאמר לו בן איש עמלק אנכי א"ר יצחק דואג האדומי ויאמר לו דוד דמך בראשך. כי פיך ענה בך דמך כתיב הרבה דמים שפכת שהרגת וחרבת נוב עיר הכהנים וא"ר אבא בר כהנא כל זמן שזרעו של עמלק קיים כאלו כנף מכסה הפנים אבד עמלק לא יכסה עוד והיו עיניך רואות את מוריך. במס' סוטה בפ' אלו נאמרין בכל לשון ת"ר כיצד כתבו יש' את התורה ר' יהודה או' על גבי אבנים כתבוה שנא' וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת ואח"כ סדו אותם בסיד א"ל ר' שמעון לדבריך היאך למדו או"ה תורה א"ל בינה יתירה נתן להם הקב"ה ושגרו נטרין שלהם וקלפו את הסיד וכתבוה ועל דבר זה נחתם גזר דינן לבאר שחת שה"יל ללמוד ולא למדוה ר"ש או' על גבי הסיד כתבוה וכתבו להם למטה למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם הא למדת שאם חוזרין בתשו' מקבלין אותם אמר רבא בר רב שילא מ"ט דר' שמעון דכתיב והיו עמים משרפות סיד על עסק סיד ור' יהודה בסיד מה סיד אין לו תקנה אף או"ה אין להם תקנה: