רא"ש על התורה/דברים/יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תבנית:רא"ש

ג[עריכה]

ובא האות. תניא א"ר עקיבא ח"ו שאין הקב"ה מעמיד חמה לנביאי השקר אלא כנגד חנניה בן עזור דברו הנביאים שבתחלתו נביא אמת וה"ק כי יקום בקרבך נביא אמת ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת אשר ידבר עכשיו הוא מתנבא בשם ע"ז ואו' לסמוך על דבריו ראו שאמת אני מדבר שהרי כמה אותות ומופתים עשיתי לעיניכם לא תשמעו בשביל זה אל דברי הנביא ההוא. וא"ת הואיל וסופו לקלקל למה עשאו הקב"ה נביא פן יטעה את בניו לכך כתיב כי מנסה ה' אלהיכם אתכם וכ"ש שאין לו לשמוע לאותם הנביאים הנעשים מתחלתם ע"י כשפים:

ו[עריכה]

כי דבר סרה על ה' אלהיכם. להסיר אתכם מאחריו:

ז[עריכה]

כי יסיתך אחיך בן אמך שהוא חביב עליך ששניכם יצאתם מבטן א' וכן ר"ל עוד בשיר השירים מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אבל בני האב אינם אוהבים זה את זה כל כך בשביל הירושה:

בסתר לאמר. דיבר הכתו' בהווה כי דרך לדבר דבר מכוער כזה בסתר והרב בכור שור אומר לפי שנא' הולך רכיל מגלה סוד אל תאמר ע"ז שדבר בסתר שאסור לגלותו כי אדרבא לא תכסה עליו שאסור לכסות דבריו:

יז[עריכה]

כליל לה' אלהיך. כדי שיודע לכל שלשם הקב"ה חרבתם את העיר ולא ליהנות ממונם. ונתן לך רחמים ורחמך בשכר שלא רחמת על מכעיסיו הוא ירחם עליך: