רא"ש על התורה/דברים/יב
כא[עריכה]
וזבחת מבקרך ומצאנך. אמר הקב"ה ישראל אם אין שוחטים אין אוכלים אבל או"ה מה שאין שוחטין אוכלים ואוכלים חיים חייכם שלעוה"ב אתם אוכלים שנשחטין מהבהמות ומה שאין נשחטין מלויתן שנא' בהם א' בא' יגשו ורוח לא יבוא ביניהם:
כאשר צויתיך. ארז"ל שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב א' בעוף ועל רוב שנים בבהמה ואר"י מקרבי"יל דכאשר צויתיך עולה גימ' רוב א' בעוף ורוב ב' בבהמה ד"א נוטרי' כא"שר א' שנים רוב ואוקים המיעוט דאמרן באותו שחיותו מעט דהיינו בעוף הרי א' וב' בבהמה ורוב קאי אתרווייהו:
כט[עריכה]
כי יכרית ה' אלהיך. לא כמדת הקב"ה מדת ב"ו ב"ו יוצא למלחמה לגיונות שלו יוצאים לפניו אם נצחו הם באים ועושים לו עטרה בנצחונו ואומרי' המלך נצח המלחמה אבל הקב"ה הוא עושה המלחמה ונוצח ונותן העטרה ליש' שנא' למכה מלכים גדולים לסיחון מלך האמורי ולעוג וכתיב משה עבד ה' ובני יש' הכום וכן בימי יהושע כתיב וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים ונתן העטרה לישראל שנא' ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע וכל בני ישראל: