רא"ש על התורה/דברים/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תבנית:רא"ש

א[עריכה]

אלה הדברים אשר דבר משה. זש"ה מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון מוכיח זה משה שהוכיח יש'. אחרי אחר שהוכיחן הקב"ה ומפני שהוכיחן חן ימצא שנא' במשה וגם מצאתי חן בעיניך. ממחליק לשון זה בלעם שדבר להם חלקלקות ואמר מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל משל דמשה ובלעם למה"ד לבן מלך שיש לו ב' שרים א' אוהבו וא' שונאו האוהב אומר לו בני הזהר שלא תעשה עבירה שאביך מלך ודיין ואם ישמע שתעבור לא יחוס עליך אלא יהרגך והשונא אומר לו עשה כל תאות נפשך כי אביך מלך ואינך ירא משום דבר כך משה רבינו האוהב אמר לישראל השמרו לכם וכו' אבל בלעם השונא אמר מה טובו אהליך יעקב עשו כל תאות לבכם כי לאומות יעשה מה שגזר עליהם שנא' לא איש אל ויכזב אבל בכם שאתם בניו ההוא אמר ולא יעשה ועליהם אמר שהע"ה נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא וגם על משה נאמר ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב עליו לא נאמר אלא עליהם על המוכיח ועל המתוכח ולכך הוכיח משה לדורו ובשביל שקבלו ממנו נטלו זכות ברכות שנא' יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים:

ב[עריכה]

אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר. כלומר אין מחורב עד קדש ברנע רק מהלך י"א ימים אם היו הולכים דרך הישר דרך הר שעיר אך ארכו וסיבבו אותו כדכתיב ונסב את הר שעיר ימים רבים:

ג[עריכה]

ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש בא' לחדש. והיינו באחד לחדש שבט דזהו ל"ז ימים קודם מיתתו שהרי בז' באדר מת משה:

כא[עריכה]

ראה נתן ה' אלהינו לפנינו את הארץ. במה שעברת במקום נחש שרף ועקרב ולא הזיקו יכול אתה לראות שרוצה ליתן לך את הארץ:

ותרגנו באהליכם ותאמרו קרי ביה תר גנו תרתם גנות הארץ שקראה הקב"ה אבן טובה מלה"ד למלך שיש לו אוהב ובירר מנה יפה ליתן לו ועמד אחר ואמר לאוהבו שהיא רעה נמצא כאו' למלך לא כבדת אוהבך יפה:

לז[עריכה]

בגללכם. לפי שאתם מקטני אמנה כי כשאמרנו המן הסלע הזה נוציא לכם מים חשבתם שלא יצאו ומקרה היה מפעם ראשונה שיצאו והיה לי לפרש יוציא לכם הקב"ה ולכך כעס עלי וזהו בגללכם:

מא[עריכה]

ותהינו לעלות ההרה. שהיו אומרים מטפה נתמלא הין וה"פ בשביל דבר מועט נתמלא סאתינו כלומ' בשביל דבר מועט כעס ה' עלינו. כתוב א' או' ותזידו וכתוב א' אומר ותהינו כלומר שהזידו על חניותיו של מקום:

מד[עריכה]

כאשר תעשינה הדבורים פי' שעוקצין מכאן ומכאן ואינם ממיתין כך ויכום ויכתום שרדפו אחריהם בהכה ופצוע אבל לא הרגום כדי שלא יגדילו פיהם עליהם ונמצא ש"ש מתחלל ותמצא שלא מנה שם הנופלים במלחמה כדרך שמנה בשאר מלחמות: