רא"ש על התורה/בראשית/מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תבנית:רא"ש

ט[עריכה]

אשר ימצא אתו הגביע מעבדיך ומת. תימה איך היו אומרים דבר זה והלא בתחלה ראו כי כסף מושב באמתחותיהם היה להם להיות רואים פן ישימו מכשול בלא ידיעתם. וי"ל לפי' דקדקו הלשון ואמרו אשר ימצא אתו כלומר בחיקו אבל לא באמתחתו עם כל זה לא הועילו שבא להתעולל עליהם עלילות ואולי אמר אותו הרודף גם עתה כדבריכם כן הוא פירוש כך הוא דינו אבל מ"מ בין ימצא בין לא ימצא אלא בשקו יהיה עבד כי אין בלבנו לעשות משפט מות רק דין עבדות ושעבוד כי זה דבר גדול למה שלמתם רעה תחת טובה ופשעתם לשלוח יד בגביע המלך ואפי' לא נמצא הגביע על גופיכם אפי' באמתחת יהיה לי עבד. וא"ת למה לא התעלל עליהם ככה על הכסף הנמצא בפי אמתחותיהם לאמר כי גנבוהו כמו שהתעולל על הגביע הנמצא. וי"ל דהענין כך היה לפעמים היה מחזיר להם הכסף כפי שהיה רואה הקונים צריכים ולפי' לא היה בא בעלילה על הכסף אבל על הגביע לא נמצא בפיהם תשובה ואמרו מה נאמר לאדוני. וא"ת אי זו תשובה היתה זאת שהשיבו בני ישראל שנים עשר עבדיך אחים אנחנו להוציא מלב יוסף החכם שלא היו מרגלים כמו שאמר. וי"ל דתשובה נכונה היתה כך אמרו אלו היה הדבר אמת כמו שאתה אומר איך היה שולח אבינו לנו במקום סכנה יחד כולנו להסתכן בנפשותינו:

י[עריכה]

גם עתה כדבריכם כן הוא. פשט כמו שאמרתם לעשות מכם כן נעשה ממנו שאל"כ קשה שלא השיב להם לפי מה שאמרו אשר ימצא אתו מעבדיך ומת גם אנחנו נהיה לעבדים:

טז[עריכה]

הננו עבדים לאדני. גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו. וא"ת מהו גם אנחנו שיותר היה פושע אשר נמצא בידו מאחרים. וי"ל דה"ק הננו עבדים קאי למה שאמר האלהים מצא את עון עבדיך פי' מצא בעל חוב מקום לגבות את חובו ממכירת יוסף גם אנחנו שהיינו פושעים בו גם אשר נמצא הגביע שלא היה במכירתו נתפס בעונינו בשביל שנטפל עמנו ועתה ניחא שהאחים היו עיקר באותו עון ולפי' סמך אותם אל אותו עון שאמר בפסוק:

יח[עריכה]

כי כמוך כפרעה. פירש"י מה פרעה גוזר ואינו מקיים וכו'. וא"ת מנ"ל ליהודה הא. וי"ל הענין כך היה המה שאלו בעד יוסף מי הוא זה אשר עלה לגדולה כזה משנה למלך אשר היו מתקנאים בו א"ל זה היה עבד עברי כך וכך והוקם על כל השרים על ידי פתרון חלומות וידוע היה לכל איש כי יש בנימוסים של מצרים שלא להמליך מלך עבד אז אמר יהודה בזה אני יודע שפרעה גוזר ואינו מקיים מבטיח ואינו עושה:

כא[עריכה]

ותאמר אל עבדיך וכו' ואשימה עיני עליו. וא"ת היכן מצינו שאמ' להם יוסף שישים עינו עליו. וי"ל מסתמא כיון שאמר להם יוסף ואת אחיכם הקטן תביאו אלי יש לדעת שאמר להם יוסף זאת לרחם עליו ולהטיב להם בעבורו שא"לכ איך היו מביאים נער קטן מארץ נכריה ולהפרישו מאביו הזקן אשר נפשו קשורה בנפשו כמו שאמר. עוד י"ל דקאי אל יהודה וה"ק ותאמר אל עבדיך הורידוהו אלי ואשימה עיני אני אשימה עיני עליו ואכניס עצמי אני בעובי הקורה כי עבדך ערב את הנער מעם אבי וכן גלה לו בסוף דבריו: