רא"ש על התורה/במדבר/ז
יב[עריכה]
ויהי המקריב משמע שאע"פי שאינו מן הדין להקריב ראשון שאינו גדול שבשבטים שראובן ושמעון גדולים ממנו אלא שהוא תחלה כדפירש"י לעיל א"נ לפי שהיה גיסו של אהרן כ"ג ביום הראשון בא' בניסן היה וקרבנו בוא"ו לפי שעתידין לצאת מנחשון ו' צדיקים דוד חנניה מישאל ועזריה ודניאל ומלך המשיח שהוא מתברך בשש ברכות כד"א ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וכו' קערת כסף א' ל' ומאה משקלה כנגד יוכבד שהיתה בת ק"ל שנה כשילדה את משה רבינו מזרק א' כסף שבעים שקל כנגד משה ששקול כנגד שבעים זקנים כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת כנגד י' הדברות פר א' כנגד אברהם שנא' ואל הבקר רץ אברהם איל כנגד יצחק שנאמר וירא והנה איל. כבש א' כנגד יעקב שנאמר והכשבים הפריד יעקב שעיר עזים כנגד עשו אמרו מה"ש לפני הקב"ה למה יזכר עשו עם אלו הצדיקים דבל למד צדק אמר להם יזכר בזכות אבותיו הצדיקים אמר להם יזכר אף לחטאת ושעיר עזים זה עשו דכתיב איש שעיר ויהא נושא כל חטאת עונות אבותיו שנא' ונשא השעיר עליו את כל עונותם:
מבין שני הכרובים לפי הפשט כשהיה משה מבחוץ היה נר' לו שבא לו הקול מבין שני הכרובים וכן דרך ארץ כשאדם חוץ לבית וקול יוצא מתוכה אינו מבין מאיזה מקום בא הקול: