רא"ש על התורה/במדבר/א
א[עריכה]
במדבר סיני באהל מועד משל לאדם שנשא אשה ראשונה ולא כת' לה כתובה גרשה ולא כתב לה גט וכן שנית וכן שלישית לסוף ראה אשה בת טובים בקש לנושאה אמר לשושביניו איני עושה לה כמו לראשונות אלא אכתוב לה כתובה באיזה אפרכייא באיזה יום באיזה חדש באיזה שנה כך הקב"ה ברא עולמו וברא דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום ולא פירש זמן בריאתם וזמן העברתם כשעמדו ישראל אמר הקב"ה למשה הם אינם כראשונים שהם בני אברהם יצחק ויעקב לכך כתיב באיזה יום באחד לחדש הב' באיזה חדש באיזה שנה בשנה הב'. ז' שמות נקראו להר סיני כדפי' בפ' ואלה שמות ורז"ל שנו בג' דברים נתנה התורה ליש' באש ובמים ובמדבר באש דכתיב אשר ירד עליו ה' באש ובמים דכתי' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו מים ובמדבר סיני לו' לך מה ג' דברים הללו הפקר אף ד"ת הפקר:
כ[עריכה]
ויהיו בני ראובן לפי שבנסיעה היה יהודה ראשון נותן כאן טעם למה נמנה כאן ראובן ראשון לפי שהיה בכור ישראל:
במספר שמות לגולגלותם למה נאמר לגולגלותם בראובן ושמעון יותר מבשאר שבטים לפי שקנטרן יעקב כאשר בירך בניו והוצרכו לכפרה וגבי השקלים הבאים לכפרה כתיב בקע לגולגלת:
מט[עריכה]
אך את מטה לוי לא תפקוד להוציאם מן הגזירה אמר כן לפי שצפה הקב"ה שעתידין ישראל להכעיס לפניו ולומר להם במדבר הזה יפלו פגריכם לפי' לא רצה הקב"ה למנותם עם יש' לפי שהם לגיון שלו שנא' והיו לי הלוים וכל מי שמקריב עצמו מעט מקרבין לו הרבה הן קרבו כשאמר להם משה מי לה' אלי לפי' הקריבם הקב"ה הרבה ואומר איני מאמין קדושת ביתי כי אם להם ולכך נאמר מיד ואתה הפקד את הלוים והלוים למטה אבותם לפי שלא היה מנינם שוה לפי שישראל נמנין מבן עשרים והם נמנים מבן חדש וכו' ומבן שלשים כדלקמן: