קרבן מנחה (חאגיז)/קצו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קצו.[עריכה]

בפרק ד' דכתובות אמר אבוה דשמואל אשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה חיישינן שמא תחילתה באונס וסופה ברצון ולא משכחת לה היתר אלא שיש עדים שצוחה מתחילה ועד סוף ופליגא דרבא דאמר כל שתחילתה באונס וסופה ברצון מותרת ואפילו היא אומרת הניחו לו שאלמלא לא נזקק לה היא היתה שוכרתו מותרת מ"ט יצרא אלבשה וכפי שמואל יש לפרש קרא שהתחיל בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות שהיחיד התחיל ולפעמים גם היא תתחייב כשהיו עושות ולא צוחה מתחילה ועד סוף.