קרבן מנחה (חאגיז)/קצג

קצג.

"הרב את ריבנו" שנעשה בעל דין בעדנו ותובע את עלבוננו. "והדן את דיננו" פוסק הדין, והוא בעצמו "נוקם את נקמתנו" אלו שעשו עמנו רעה. אבל הצוררים ומבקשים רעתינו בפירוש ועדיין לא עשו הוא נפרע מהם. אלו ואלו מראים השנאה בפירוש, אלו במעשה ואלו בדבור. ואשר מראים תומה ותחתיה ערמה שהם אויבי הנפש הוא משלם להם גמולם שיכירו וידעו כי בשנאת ה' אותם על היותם אויביהם של ישראל מיסרם.

וסיים "הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם" מעין כל מה שאמר. וסיים "האל המושיע" לומר שאם לפעמים אין שם זכות לשיפרע ה' מן השונאים מ"מ מושיע את ישראל. וזה משני פנים, או ע"י מלאך כשאינו באבה עם ישראל, אבל כשהוא אוהב אותם הוא בעצמו גואלם. וז"ש "בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם", אבל כשהוא אוהב אותם "בחמלתו הוא גאלם" ולא ע"י מלאך.