קרבן מנחה (חאגיז)/קפח

קפח.

מדרש אתם הצאן עשו לי דירה שארעה אתכם, אתם הכרם עשו לי סוכה שאשמור אתכם, אתם בנים עשו לי בית שאדור בניכם.

ג' מקומות היו במשכן חלוקים זה מזה, ואף במקדש וכיוצא בהם, אלא העלום לעשר קדושות. וכנגדם יש בגוף ג' אברים ראשיים: מוח לב כבד, מלך[1].

כנגד החצר שהוא מקום הלוך כל אדם ומזבח העולה בכלל, הוא בגוף מן הרגלים עד הכבד וכבד בכלל הוא הזן והרועה את כל הגוף והמבשל, והרי הוא לאיטומכא כמו כירה ותנור, הרי כאן מזבח הרועה בקרבנותיו את ישראל.

מן המזבח ולפנים הוא ההיכל, ושם פרוכת מפסיק כמו הטרפש המפסיק בין המעיים ללב, ובהיכל השלחן והמנורה ומזבח הקטורת, והלב כמין גפן סוככת עליו הוא הריאה, והלב קראוהו סיכוי לשון סוכה [כמו אבי יסכה שסוכה] על עניני הגוף לשמרו ולשלוח אליו הרוח החיוני. ואם יכאב איזה אבר, שולח אליו סיוע דם וכל הצריך כשומר הנאמן שמציל את צאנו. ולרמז, היתה גפן של זהב על פתחו של היכל.

מן ההיכל ולפנים שם בית קדשי הקדשים, מכוון למוח שהרוח הנפשי יוצא ממנו לתת הרגשה לכל האברים. ושם דירת השכינה בין בדי הארון, כמו שהוא עיקר מדור הנפש השכלית שאינה נראית, כך השכינה אינה נראית ובאה לשכון שם מחיבת הבנים.

---

[1] מלך הוא ר"ת מוח לב כבד.