קרבן מנחה (חאגיז)/קפו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קפו.[עריכה]

וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה: והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך: ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים: ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני עבדים לשמעי אל אכיש בן מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת: ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת: ויגד לשלמה כי הלך שמעי מירושלם גת וישב: וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך בה' ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי: ומדוע לא שמרת את שבעת ה' ואת המצוה אשר צויתי עליך: ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב ה' את רעתך בראשך: [מלכים א' ב, לו]

אמר לו שלמה "בנה לך בית בירושלים", אם היה בא מטעם שבועה אין שם מיתה. ועוד דהיל"ל הכוונה שלא יקבע דירה בשום מקום חוץ לירושלים, דבנדרים אזלינן בתר הכוונה, אבל ללשונו לכאן ולכאן בלא קביעות לא היה שם איסור שבועה. לפיכך הלך גת וישב מיד. א"ל שלמה "הלא השבעתיך בה' ואעד בך וגו' ותאמר אלי שמעתי", אם כן כדבריך מה הועיל מה שהעדתי בך בגזרתי שלא תלך אנה ואנה, ותאמר טוב שמעתי, דעתי היה שלא תלך אפילו בלא קבע לשום מקום, ודינא דמלכותא דינא.

עמד שמעי ולא ענה, כי אין להשיב למלך דממ"נ מחייב ראשו, דאם יאמר דברים של טעם מאן דנצח למלכא חייב מיתה. יכול הוא שיאמר דדינא דמלכותא דינא היינו בדבר שנוגע למלכות כמו שכתבו הפוסקים, אבל דבר שאין לו שחר כגון זה לצוות על שר וגדול שבישראל ראשון לכל בית יוסף לא תזוז מכאן, מה טעם יש לו.

גם מענה זו ידע בה שלמה ויאמר לו אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אביי כלומר גם דבר זה נוגע אלי כי לבבך רע עם משפחתי ובית אבי לפיכך גזרתי עליך שלא תלך אנה ואנה כדרך המסכסכים וכ"ש שהךכת לאכיש מלך גת דבר מלכות יש לו עמך.