קרבן מנחה (חאגיז)/קעו

קעו.

אי נמי, במה שהביא ב"י [סי' רע"ד] בשם פוסקים שצריך הכותב להוציא התיבה מפיו, ולמד ממרע"ה שהקב"ה אומר והוא אומר וכותב. והביא משם מרדכי, דממיתת משה ואילך לא היה מוציא בשפתיו אלא כותב בדמע, מכאן יש להוכיח דצריך להוציא בשפתיו, רק בדברי פורענות שאין מוציא ע"כ.

וזהו ששאלו ממנו איך כתבת, שאם היה ברוך מוציא מפיו, הוא סימן טוב שאינו פורענות אלא התראה בעלמא, אבל אם אינו מוציא מפיו, הוא פורענות. וז"ש: "מפיו יקרא ואני כותב" ולא הייתי מוציא מפי, שכבר נחתם גזר דין.