קרבן מנחה (חאגיז)/קסז
קסז.[עריכה]
ותוצא הארץ דשא וגו' למינהו. ואתכל עוף כנף למינהו. [בראשית א]
ממה שמורה על חידוש העולם ושנעשה ע"י הבורא יתברך בחכמה ולא באקראי בעלמא, בראות כל הבריות שומרות את מינם. וזהו שרמוז בתיבת "למינהו" [בראשית א יב] שכפי הדקדוק כך הא למינו כמו למינהו, אלא רמז "כי ביה אל צור עולמים"[1]. מאחר שכל דבר שומר מינו, ולפיכך "כי השחית כל בשר את דרכו" [בראשית ו יב] החריבם.
[1] עי' מנחות [ל ע"ב] מאי דכתיב "בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים" וכו', כדדריש ר' יהודה ברבי אילעאי אלו שני עולמות שברא הקב"ה אחת בה' ואחת בי' וכו' עי"ש.