קרבן מנחה (חאגיז)/קסו

קסו.

הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי: איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים [בראשית לט ח]

הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וגו'. אמרתי עם קצת הקדמות: א. שאז"ל שפוטיפר נסתרס. ב. דרך איזה מין השרים הגדולים שרואין עצמן שאינם ראויים לבנים מעלימים עין אם תזנה האשה, כדי שתלד ויאמרו בנו הוא, ולא ימחה שמו ומשפחתו מן העולם. ג. אחז"ל ארמלתא לא תדור עם בר בי רב דצניע לה. ד. כל דבר הנאסר היצר מסית בו יותר, ומש"ה גדול המצוה ועוושה. ה. במ"ש בגמ' שאשתו של רב היתה עושה להיפך, וכן אמר "השמן לב העם הזה" כדי שיעשו להיפך. וכן הסית הנחש לאשה לומר אדרבא הקב"ה רוצה שתאכלו מן העץ הזה כדי שתהיו כאלהים יודעי טוב ורע, כי לכך ברא אתכם בצלמו כדמותו, ואם לא היה אומר לכם דבר אפשר שלא היה בא לידכם מעולם, דכמה פירות יש בגן, ואם היה מצוה אתכם בפירוש שתאכלו אפשר שלעשות היפך צוויו לא הייתם אוכלים שהיתה נמנעת מכם התאוה, לכך אמר לכם שלא תאכלוהו כדי שתבקשו לאכלו. "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל" נכנסו הדברים באזנה "ותקח" וגו'.

הכא נמי כשמוע יוסף דברי אדונתו חשב ואמר, ודאי פוטיפר ניחא ליה בהכי מאחר שנסתרס. והתחיל ואמר: "הן" כלומר הא לך שרוצה, שהרי הגדיל אותי "ולא ידע אתי מה בבית" אם כן צנוע אני בעיניו שלא אגלה את מסתוריו. ואפילו הוא עצמו איננו [ולא קאמר אין גדול] אלא "איננו גדול בבית הזה ממני", דאני והוא שוים, ועכ"ז איני נוגע בשום דבר, אם כן למה לו לומר (לו) [לי] לא תגע באשתי, אלא ודאי אדרבה לעודדני בדבר הוא אומר לי כך כדי שיבנה ממני "באשר את אשתו" כל זה אני אומר, אבל "איך אעשה הרעה הזאת וחטאתי לאלהים".