קרבן מנחה (חאגיז)/קנו
קנו. חטאת קסם מרי [שמואל א][עריכה]
ויאמר שמואל החפץ לה' בעלות וזבחים כשמע בקול ה' הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים: כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר ה' וימאסך ממלך: [ש"א טו, כב - כג]
הרמב"ם סובר [הל' ע"ז סוף פי"א] שאין בקסמים וכשופים אלא המרד ובלתי שמוע אל דבר ה', אבל הכל הבל דמיונות של הבל[1]. וזהו "כי חטאת קסם מרי" אין בקסם אלא המרי, וב"און ותרפים" אין שם אלא "הפצר" לעשות נגד ה'. כי העיקר והזבח הטוב הוא "לשמוע בקול ה'".
[1] ז"ל הרמב"ם שם: ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן. ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן שנאמר "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל". ונאמר "כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן" וגו'.
כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך: