קרבן מנחה (חאגיז)/קנ

קנ.

בפרק ב' שעירי [יומא סו ע"ב]. שאלו את ר' אליעזר חלה שעיר המשתלח מהו שירכיבהו על כתפו, א"ל יכול להרכיב אני ואתם. אע"פ שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו [גמרא שם], היינו בפירוש, אבל היה רומז. כגון הכא שאמר להם יכול האיש עתי להרכיב אני ואתם, לפי שהחי נושא את עצמו. ולא שאני ליה לר' אליעזר בין חולה לבריא. א"נ, אני ואתם יכול להרכיב שאנו בריאים אבל חולה לא, דס"ל כמ"ש לקמן דבהגרלה נשלמה הכפרה.

חלה משלחו מהו שישלחנו ביד אחר א"ל בשלום אני ואתם. איתא בגמרא למ"ד דמשהטיל הגורלות נגמרה הכפרה. ואפשר רמז זה, מאחר שהאיש המזומן לכך לא יוכל לשלחו מה בכך אם יוליכוהו, הרי כבר נגמרה הכפרה ונהיה בשלום כולנו.

ומזה הטעם עצמו כששאלוהו דחפוהו ולא מת מהו, השיב להם כן יאבדו כל אויביך ה', שמאחר שנגמרה הכפרה אטרוחי בכדי לא בעי.