קרבן מנחה (חאגיז)/קמח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קמח[עריכה]

לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה': ירמיה [ג א]

פרק חרש [יבמות קיג:] טעמא דשוטה אינה מתגרשת, שמא ינהגו בה מנהג הפקר. א"נ "ושלחה מביתו" פרט לזו שמשלחה והיא חוזרת. ישראל נידונו כשוטים: "ושכורת ולא מיין" [ישעיה נא כא] א"כ, "ואת זנית רעים ורבים ושוב אלי" [ירמיה ג א].