קרבן מנחה (חאגיז)/קמו

קמו.

בפרק החובל שהתפלל משה על יהודה דלא הוה מסיק שמעתא אליבא דהלכתא ועזר מצריו תהיה. וקשה, דבפ"ב דיומא אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי מלוי ומיששכר. ואימא שבט יהודה דכתיב יהודה מחוקקי, אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא קאמרינן. משמע דליכא אלא בלוי ויששכר.

י"ל עם משנת עדיות למה מזכירין דברי היחיד שאם יראה בי"ד דבריו ויסמוך עליו. ויהודה לא היה אומר דבר שבהמשך הזמן יבא ב"ד ויסמוך על דבריו. וז"ל רש"י: לא הוה מסתייעא מילתא למימר מילתא דתהוי הלכתא כוותיה.