קרבן מנחה (חאגיז)/קלט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קלט[עריכה]

אמר רב ספרא ר' אבהו הוה משתעי כשירד חנינא בן אחי רבי יהושע לגולה היה מעבר שנים וקובע חדשים בחוצה לארץ שגרו אחריו שני ת''ח רבי יוסי בן כיפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל כיון שראה אותם אמר להם למה באתם אמרו ליה ללמוד תורה באנו הכריז [עליהם] אנשים הללו גדולי הדור הם ואבותיהם שמשו בבית המקדש כאותה ששנינו זכריה בן קבוטל אומר הרבה פעמים קריתי לפניו בספר דניאל התחיל הוא מטמא והם מטהרים הוא אוסר והם מתירים הכריז עליהם אנשים הללו של שוא הם של תהו הם אמרו לו כבר בנית ואי אתה יכול לסתור כבר גדרת ואי אתה יכול לפרוץ אמר להם מפני מה אני מטמא ואתם מטהרים אני אוסר ואתם מתירים אמרו לו מפני שאתה מעבר שנים וקובע חדשים בחו''ל אמר להם והלא עקיבא בן יוסף היה מעבר שנים וקובע חדשים בחו''ל אמרו לו הנח רבי עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל א''ל אף אני לא הנחתי כמותי בא''י אמרו לו גדיים שהנחת נעשו תישים בעלי קרנים והם שגרונו אצלך וכן אמרו לנו לכו ואמרו לו בשמנו אם שומע מוטב ואם לאו יהא בנדוי וכו'. [ברכות סג.]

"בקש שלום ורדפהו" [תהלים לד] כההיא דפרק הרואה [ברכות סג.], חנניה בן אחי ר' יהושע, שבתחילה בקשו להשלים עמו עד שדבר טוב עליהם, ואח"כ "רדפוהו" להחזירו שלא יהא קובע בח"ל[1].


[1] כלומר, שלא מחו בו מתחילה על שמעבר שנים בחו"ל אלא אמרו לו ללמוד תורה באנו, ואחר ששבחם רדפו אותו, שמחו בו.