קרבן מנחה (חאגיז)/קלז
קלז.[עריכה]
אימתי קורין את המגילה בי"א ובי"ג, בזמן שישראל שרויין על אדמתן [מגילה ב.].
וזהו "דברי שלום ואמת" [אסתר ט], כמו שאמרו ז"ל והאמת והשלום אהבו, אז "להיות עושים בזמניהם" זמנים הרבה תקנו להם [מגילה שם].
על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם [אסתר ט]
"על כן קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור", וא"ת א"כ היה להם לקרות פור, מאי פורים. חזר ואמר: "על כן על כל דברי האגרת הזאת", פור הוא גורל, פור לשון פור התפוררה [ישעיה כד יט] שנפזרו על עצמינו לפי שאול. גם רומז ללשון הרע שאמר המן: "מפוזר ומפורד" א"כ בשם פורים רומז כל מה שהגיע להם.
ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר: [אסתר ט]
"ומאמר אסתר קיים", אפשר שמאמר אסתר שאמרה למלך בשם מרדכי היה סבת הגאולה כמאמרם ז"ל, ולפיכך "קיים" אותו מאמר שיעשו ימים אלו, ושיכתב בספר כמו שנכתבו דברים בספר הזכרונות[1].
[1] ז"ל ילקוט מעם לועז [בשם קרבן מנחה]: ועוד רמז יש כאן, שעל ידי "מאמר אסתר" שסיפרה לאחשורוש על הקשר שזממו בגתן ותרש בשם מרדכי, גרמה לימי "הפורים האלה", שמכאן נצמחה ישועתם של ישראל, ובלילה שנדדה שנת המלך "נכתב בספר" ששמשי מחק וגבריאל כתב.