קרבן מנחה (חאגיז)/קלג

קלג.

ויען איוב ויאמר: אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל: אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף: [איוב פרק ט]

כשהקב"ה דן את האדם המודה לפניו ואומר חטאתי, מטה עמו כלפי חסד, כי הוא אב ובידו למחול. אבל, כשאומר לא חטאתי, צריך לברר דיינין כביכול בינו ובין החוטא, ושיאמר החוטא לא חטאתי, וכביכול ישיב לא כי (חטאתי) [חטאת]. ואיוב היה אומר כיוצא בזה: "אם יש בינינו מוכיח".

וזהו: "הנני נשפט אותך אל אמרך לא חטאתי". ואותו דיין אין לו כח לדון אלא דין אמת. עי' בזה בג' מקומות שמחו אומות [שה"ש רבה פרשה ו' אות ב'][1], ר"ל (כשראה) [כשראו] שהקב"ה לוקח דיינין בינו ובין ישראל שמעו הרים וגו'.

וז"ש: "אם יחפוץ לריב עמו" אין מקום לאותו מלאך מליץ "אחת מני אלף" לענות דבר.

---

[1] ז"ל שם: אמר רבי שמואל בר נחמן, בשלשה מקומות נתוכח הקדוש ברוך הוא עם ישראל ושמחו אמות העולם שמחה גדולה, ולבסוף יצאו בבשת פנים. בשעה שאמר להם הנביא (ישעיה א, יח): לכו נא ונוכחה יאמר ה', שמחו אמות העולם, אמרו היאך יכולין להתוכח עם בוראן, ומי יוכל לוכח עם בוראו, עכשו הוא מכלה אותם מן העולם, כיון שראה הקדוש ברוך הוא שאמות העולם שמחים, הפכה להם לטובה, שנאמר (שם): אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, תמהו אמות העולם ואמרו זו תשובה וזו תוכחה, אלא לא אתא אלא להתפוגגה עם בנוי. בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא (מיכה ו, ב): שמעו הרם את ריב ה' והאתנים מסדי ארץ וגו' ועם ישראל יתוכח, שמחו אמות העולם, אמרו היאך הן יכולין להתוכח עם בוראן, ומי יוכל לוכח עם בוראו, עכשו הוא מכלה אותם מן העולם, כיון שראה הקדוש ברוך הוא שמחתן של אמות העולם, הפכה להם לטובה, הדא הוא דכתיב (שם שם, ג): עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי, (שם שם, ה): עמי זכר נא מה יעץ וגו', תמהו האמות ואמרו היאך הוא זה לא אתא אלא להתפוגגה עם בנוי. ובשעה שאמר הנביא (הושע יב, ג): וריב לה' עם יהודה ולפקד על יעקב וגו' שמחו אמות העולם, אמרו היאך הן יכולין לעמד בפני בוראן, ומי יכול לריב עם בוראו, עכשו הוא מכלה אותם מן העולם, כיון שראה הקדוש ברוך הוא שמחתן של אמות העולם, הפך להם לטובה, שנאמר (שם): כבטן עקב את אחיו וגו'.