קרבן מנחה (חאגיז)/קכז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קכז. ויכהו שם על השל[עריכה]

ויכהו שם על השל - על עסקי שלו, פירוש שגגה, שת"ח שגגות נעשות להם כזדונות. וחד אמר, שעשה צרכיו בפניו.

בפ"ג דזבחים [סג ע"א] אמר ר' יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשרים [וכו'], הקיפו גוים ההיכל נכנסים שם כהנים ואוכלים שם ק"ק שנאמר בקה"ק יאכלום וכו'. הכי השתא התם עבודה אבל אכילה אין דם אוכל בפני רבו. פי' רש"י: זילותא היא לעשות עבדו צרכיו לפניו ע"כ.

נראה דאכילת קדשים קרי צרכיו, וחד אמר חדא, וחד אמר חדא ולא פליגי, דשגגה שלו שאכל קדשים שם. ואפשר, כהן היה עוזה, שהכהנים היו מיטפלין אז בארון, שזה בכלל טעות דוד כמו לנשאתו בעגלה.

והאי בקרובי אקדש חרה לדוד עד מות, כי פרץ הפרץ שהיה ראוי לפרוץ בגדול שבישראל פרץ בעוזא, כנראה שהיה גדול שבכל ישראל יתר מדוד, לפיכך נהפכו פניו כשולי קדרה ודוק.