קרבן מנחה (חאגיז)/קכ

קך. ספר מלחמות ה'

נפל לידי הספר לדברי הימים ליוסף הכהן, ומתוכו ראיתי מלכים מדיינין אלו עם אלו, אלו נוצחין ואלו ניצחין. ובתוך הויכוח, תראה אותו מתאונן על צרת אחינו בית ישראל, במקום ההוא נהרגו כמה הרוגים, ונשרפו כמה נפשות על קידוש ה', מהם נאנסו, מהם נתגורשו או שללום והניחום ערומים. אמרתי, מה זאת עשה אלהים לנו, מלכים הולכים ומתגברים, והאומה השפלה הזאת להרג ולהשמיד ולאבד.

שבתי וראיתי, כי מלחמות האומות הם משולין לחיות, כי "איש את רעהו חיים בלעו", אבל מה שאירע לישראל, הם מלחמות ה', כי אנו נלחמים את אויביו, כי רוצים לבטל ממנו עול מלכותו. ואנו מושלים ביצרנו כגבור הכובש את יצרו, נמצא כי אין לך סיפור מלחמות של עם בני ישראל גדול מזה, יותר מספור המלכים שבא בכתובים. אלו הן נוראותיו, אלו הן מלחמותיו, שנוצח הטלה את כמה זאבים. גם נלחמים הת"ח לדעת מה יעשה ישראל, "על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה" [במדבר כא][1].

---

[1] עי' בגמ' קדושין [ל:] אמר רבי חיא בר אבא, אפילו האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשו אויבים זה את זה, ואינם זזים משם עד שנעשין אוהבין זה לזה, שנאמר "את והב בסופה".