קרבן מנחה (חאגיז)/קיג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קיג. ככל היוצא מפיו יעשה [פרשת מטות][עריכה]

איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה: [במדבר ל]

הזהיר הכתוב, שהבא לידור או לישבע כדי שלא יעבור ויענש, צריך שיכין עצמו תחילה, ויהא רגיל שלא יחל דברו, אפילו דבור בעלמא שבין אדם לחבירו לא יעשנו חולין, דאיכא משום מחוסרי אמנה. ולא זו בלבד, אלא שיהא "דובר אמת בלבבו" כרב ספרא שגמר בדעתו ליתן בעשרה, אע"פ שהלוקח בא ליתן לו שנים עשר, רצה לקיים הגיון לבו כאילו הוציא מפיו. ובזה מדוייק "ככל היוצא מפיו יעשה".