קרבן מנחה (חאגיז)/קה

קה. חלל עליו שבת אחת וכו' [יומא]

כי שנות מספר יאתיו ואורח לא אשוב אהלך רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי. [איוב טז כב, יז א]

מפי מורי חמי החכם כמה"ר דוד קאריגאל, במה שאומרים המקובלים, כי אשר לא השלים ימיו צריך לבא בגלגול, אבל מי שהשלים ימיו ושנותיו ואין צורך כי למה יומת פעם אחרת מה עשה. וזש"ה [איוב טז כב, יז א] "כי שנות מספר יאתיו ואורח לא אשוב אהלך רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי".

ואמרתי עם מה שהוסיפו שאפילו בשביל שעה אחת שחסר לו ממדת ימיו שקצובים להתלבשות הנפש בגוף צריך שיתגלגל דאיתא בסוף יומא [פה ע"ב] "חלל עליו שבת אחת בשביל שישמור שבתות הרבה", ותנן התם "מי שנפלה עליו מפולת וכו' מצאוהו חי מפקחין עליו", פשיטא, לא צריכא לחיי שעה. ובהקדמה זו מיושב שאם תחסר לו שעה צריך לבא ולהתגלגל ט' חדשים בבטן המלאה למלאת אותה שעה וימות מיד. ותנן בפרק בתרא דתמיד [לג ע"ב] "העולם הבא נקרא עולם שכולו שבת", נמצא שבשביל למלאת אותה שעה מאבד שבתות הרבה ממנוחה לחיי העולמים, דיפה שעה אחת של קורת רוח בעה"ב מכל חיי העולם הזה [אבות ד' כב].