קרבן מנחה (חאגיז)/צז

צז. ועתה השב אשת האיש [פרשת וירא]

ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך [בראשית כ ז]

"ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא" [בראשית כ ז] משום דהוה ליה טענה לומר שרה אילונית היא, ואברהם איש צנוע ולא הכיר בה, וקי"ל דכל שלא הכיר בה אין קידושין תופסין בה, לכך אמר "כי נביא הוא", ובנבואה הכיר בה ונתרצה.

הא כיצד, כתיב בפרשת נח תרח הוליד את אברם נחור והרן, נמצא אברהם הוא גדול מנחור אע"ג דדחי ליה דילמא על סדר חכמתם חשיב, אשינויי לא סמכינן. וכתיב [בראשית יא כט] ויקח אברם ונחור נשים, אברם שרי, נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה. ואיתא במדרש [בראשית רבה לח י] מלכה גדולה מיסכה שנה, יסכה זו שרה שסוכה ברוח הקודש וקטנה ממלכה. והלא, לא יעשה כן לתת הגדולה לקטן והקטנה לגדול. אלא גבי לעולם ישא אדם את בת אחותו [יבמות ס"ב ע"ב] כתב בתוספות שם [צ"ט ע"א ד"ה ספק] ולא קאמר בת אחיו משום ביטול מצות יבמין[1], לפיכך לא נשא אברהם את מלכה, אבל שרה שהיתה איילונית ואין שם צד יבום ולא חליצה לקח אותה. והיינו דסמיך ליה [שם ל] ותהי שרי עקרה אין לה ולד לפיכך לקחה אברהם שהיתה נבואה.

---

[1] שהנושא בת אחיו גורם שלא יוכל אחיו לייבם את נשותיו אם ימות ח"ו ללא בנים מדין צרת הבת המבואר בגמרא יבמות ב' ע"א [דמשק אליעזר אירוסין ונישואין ח"א עמ' רנח]