קרבן מנחה (חאגיז)/צה

צה. וביום השמיני ימול [פרשת תזריע]

דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני ימול בשר ערלתו [ויקרא יב]

מדרש [ויק"ר י"ד ז], אם שמרת מצות נדה כראוי אני נותן לך בן ואתה מולו לשמנה. עוד אמרו [נדה לא ע"ב], אין האשה מתעברת אלא סמוך לווסתה. ויש בדין, שצריך לפרוש סמוך לווסתה, משום שנאמר "והזרתם את בני ישראל מטומאתם" [שם]. עוד אמרו, מפני מה נתנה מילה בשמיני, כדי שלא יהיו כל העם שמחים, ואביו ואמו עצבים, שהיתה טובלת ליל שמיני משמשת עם בעלה.

וזהו "אם שמרת מצות נדה כראוי", ופירשת בזמן הווסת שהוא זמן הקליטה להולדה, מדה כנגד מדה אשלם לך.