קרבן מנחה (חאגיז)/פט

פט. במעשה דנבל הכרמלי [ש"א פרק כט]

וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום:

ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. [שמואל א' פרק כ"ה]

שמואל א' [סי' כ"ה] "ואמרתם כה לחי ואתה שלום", קשה, מה ענין לדיבור זה. אלא אמר דוד, מאחר שיו"ט שלו הוא[1], והוא יושב ושותה, דרך לשותה יין לומר לו "לחיים" [עי' שבת סז ע"ב], או מפני שהיין נברא לנחם אבלים [עירובין סה.], או משום אשכול סחטה לו[2]. וז"ש "ואמרתם כה" – דבר זה, "לחי" – להיות לו לחיים[3].

והטעמים מוכיחים כן, "ואמרתם כה" הוא מאריך טרחא, ובתיבת "לחי" יש אתנח, ואח"כ "ואתה שלום".

---

[1] כ"כ רש"י [פסוק ב'] וז"ל: ודרכו היה לעשות משתה ויו"ט לגוזזי הצאן.

[2] טעם זה איתא בתקו"ז [תיקון כד]. ובספר אגרת הטיול לר' חיים אחי המהר"ל מפראג ביאר ע"פ המבואר בסנהדרין [מג.] שהיוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין עי"ש. [ועי' תנחומא ריש פרשת פקודי ועץ יוסף שם].

[3] וע"פ דברי רבינו יתבאר המשך הפסוק "ואתה שלום" וגו', והיינו לאפוקי שאין שתיית היין משום היוצא להרג [כמו שהבאנו בהערה לעיל] כי "אתה שלום". וכן אינו משום ניחום אבלים, שהרי "ביתך שלום וכל אשר לך שלום".