קרבן מנחה (חאגיז)/פג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פג. לשון "עניה" באופן שלא נשאל[עריכה]

"ויען איוב" הראשון [ג,א], עם מה שבא בתשובת הרד"ך ז"ל [בית כ'] שהיו היהודים מבקשים את החלל ולא שאלו דבר לגוים והם הבינו ואמרו להם אם אתם מחפשים אחר פלוני הוא נהרג וכו' ולא קרי להו מסיח לפי תומו לפי שמי שניכרים מעשיו שממתין לתשובה הרי הוא כשואל. וכאן היו החברים ממתינים שיתחיל האבל כמו שהוא הדין שהוא מתחיל להתאונן לפיכך "ויען".

"וענו הלויים" לישראל המצפים. אי נמי, תחילה היו אומרים "ברוך אשר לא יעשה", והם עונים לצד אחר[1]


[1] והביאו רי"י אלגאזי בספרו קהלת יעקב [לשון תורה אות עי"ן סימן תשע"ו] וז"ל: כתב מהר"י חגיז ז"ל בספר קרבן מנחה, דכתיב במקרא לשון עניה אף שלא קדמה לה שאלה. כמו "וענו הלויים", "ויען איוב" הראשון. והטעם, לפי שמי שניכרים מעשיו שממתין לתשובה הרי הוא כשואל וכו' עי"ש.