קרבן מנחה (חאגיז)/עח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עח. לכו אל יוסף [פרשת מקץ][עריכה]

ילקוט [סימן מ"ב] "לכו אל יוסף" וכו' [מב נה], א"ל אלוה שלי אינו זן את הערלים.

גבי נח דרשו "והקימותי את בריתי אתך" - על הפירות שלא ירקיבו [בראשית ו י"ח ובמ"ר שם], שכיון שהעולם יצא מטבעו, אין דבר מתקיים אלא בברית. וראה שכל תבואתם הרקיבו, א"כ כל זמן שאין לכם ברית אין ה' זן אתכם.

אשר יאמר לכם תעשו [שם][עריכה]

בסוף המדרש: "אפילו הוא אומר לכם טולו בשרכם והשליכו לנעמיות", במ"ש בסימן נ"ג הפרש בין "גדולה מילה" ל"מאוסה ערלה" [נדרים לא ע"ב], אם הוא הקרבת התועלת והשלמות, אפילו נולד מהול, אותו חתך חביב וצריך להטיף דם, ואם הוא הרחקת הנזק, כיון שאין שם ערלה, תו לא צריך מידי.

וזה שאמר להם פרעה, לא מיבעיא אם אומר לכם מהקרבת הטוב שתשמעו לו, אלא אפילו לא יהא אלא מותר בעלמא, שמאוס בגוף ואינו ראוי אלא לנעמיות כדי שיתעכל מהרה למעט בתורפא, עשו מה שאומר לכם.