קרבן מנחה (חאגיז)/עד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עד. שקר החן והבל היופי [משלי]

שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל: [משלי לא]

שקר החן והבל היופי [משלי ל"א], וא"ת אם כן היופי של נשים צדקניות למה הוזכר, להגיד לך שאע"פ שהיו יפיפיות לא היו חוטאים. ז"ש אשה יראת ה' היא תתהלל, כמ"ש בשרה "בת עשרים כבת שבע ליופי" כפי נוסחא א', ור"ל כן, כשם שבת שבע אפילו יפה מאד, אין נפתים אחריה לדבר רע, מפני שהיא קטנה, שלא נשלמה בתכלית אברים, כך היתה שרה אפילו בת עשרים, שהיא בתכלית השלמות.

עוד י"ל, החן והיופי הן שקר כשהן בגופין שאינן הגונין, דומה לנזם זהב באף חזיר [משלי יא כב], אבל אשה יראת ה' ראוי שתתהלל ביופי, דכיון דהיא כשרה וצנועה, הרי היא כגוף של מצוה, וכתיב התנאה לפניו המצוות בסוכה נאה וכו' [שבת קלג ע"ב].