קרבן מנחה (חאגיז)/עב

עב. הגם שאול בנביאים [שמואל א']

ויהי כל יודעו מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים: ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים: [ש"א פ"י]

עוד לו, אמרו ז"ל מפני מה זכה שאול למלכות, מבואות האפלים היו מביתו לבית המדרש, והיה נר אבי אביו מדליק בהם נרות. ולפיכך, מי שהיה מכיר את שאול בקטנותו, שגדל עמו, היה אומר [שמואל א' פרק י' פסוק י"א] "הגם שאול בנביאים". שלא הכיר אותו אלא לאביו, היה אומר: "מה זה היה לבן קיש, ויען וגו',  -ומי אביהם", שהיה נר שבזכותו זכה שאול למלכות, "על כן היה למשל" וגו' כי לא מחמת עצמו זכה, אלא כמשל בעלמא.

זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק: טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט: [תהלים קיב]

ובזה יאמרו [תהלים קי"ב פסוק ד'] "זרח בחשך אור לישרים" שהיה "חנון ורחום", שרחם על עמלק, טוב ממנו דוד "חונן ומלוה" [שם פסוק ה'] עושה משפט וצדקה לכל עמו ומכלכל דבריו במשפט, וכשהיה צריך ללחום מלחמת ה' לא היה חס עליהם.

ואמרו ז"ל כל השופך דמם של רשעים כאילו הקריב קרבן, לפיכך שלח לו הקב"ה לדוד רצונך לבנות בית המקדש להקריב הרבה קרבנות, דמים הרבה שפכת שהן במקום קרבן [דבה"י א' כב ח'].

הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן: [ש"ב פ"א]

וזה שהיה מקונן דוד [שמואל ב' פרק א' פסוק כ"א] "מגן שאול בלי משוח בשמן", אפשר שלשאול הועיל לו אותו שמן שהדליק נר להנצל במגינו, לכן "הרי בגלבע" לא יבוא עליכם טל ומטר, שלא תגדלו שדות של זתים להביא מהם תרומות.