קרבן מנחה (חאגיז)/סז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סז. אהיה אשר אהיה [שמות]

ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם: [שמות ג]

אהיה עמם בצרה זו, אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות. אמר לפניו רבונו של עולם, מה אני מזכיר להם צרה אחרת דים בצרה זו. אמר לו יפה אמרת, כה תאמר: [רש"י]

בגלות מצרים התנהג עמנו כמלך שכעס על בנו ואמר להכותו כ"כ מכות בחבל אחד. ראה שלא יוכל לסבול, כפל החבל, ומיעט המכות. כך בגלות מצרים הוכפלו הצרות, וקצר הזמן.

אמר ליה הקב"ה, לך אמור להם לישראל, "אני הייתי עמהם בגלות" וכו', וקצרתי הזמן בצרות תכופות, "כך אהיה עמהם בגליות אחרים" - לקצר הזמן ולכפול הצרות.

אמר משה, דיה לצרה בשעתה, יותר טוב אריכות הזמן, ושתבא כל צרה בעיתה, ולא להביא הרבה ביחד. והטעם, דבמצרים היו כולם יחד, והיו מתנחמים ומתחזקים אלו עם אלו. אבל בפזור הזה, א"א לסבול הרבה כאחת.

וכן היה, שנארך הזמן, ובאו הרעות לכל אחד בזמנו, הא למה זה דומה, למלך שאמר להטיל אבן על בנו, ראה שאין בו כח שימות ממשא כבד, שלח ופיצץ אותה לחלקים קטנים והשליך עליו.