קרבן מנחה (חאגיז)/סה

סה.

כשאמר לו נבוכדנצר ליהושע כהן גדול והא אברהם חד הוה ולא שליט ביה נורא [סנהדרין צג.], קשה אמאי לא הקשה כן לנביאי השקר כשאמרו לו "חנניה משאל ועזריה תלתא הוו", והא אברהם חד הוה.

יש לומר, דכבר העלה בדעתו שהיה מקום להשיב על אברהם שהיה יחיד שנצול לפי שהמקדים לא מי שהתחיל לעשות בעולם דבר נפלא הוא אשר יזכר עליו אפילו יבואו אלף אחריו אין בהם חשיבות שהם דומים לקוף בפני אדם, ולעולם יקרא בשם המתחיל.

וכן אמרו, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה [שה"ש ח ז], כמו ר' יוחנן שמכר כל אשר לו ללמוד תורה [סוטה כא.] - יבוזו לו, שכבר קדם ר' יוחנן, והוא אשר יזכר לטובה.

גם אברהם היה הראשון שקדש שם שמים ולא קדמו אדם, לפיכך ראוי להנצל יחידי. אבל אחר שראה יהושע כהן גדול שהיה ג"כ יחידי ונצול, שאל א"כ שוה אתה לאברהם, ומאי טעמא אהני בך פורתא.