קרבן מנחה (חאגיז)/מו
מו. הבל הבלים אמר קהלת [בדברי המדרש]
הבל הבלים, תני החזיק עשיר בדבר טוב, תחלתו רעב הוא לו, המתישן בו עשאו למרמס. גם עני כי דל חלקו, גם עיניו לגבות ממנו חלק שמעז בו עשיר, לזה תאוה ולזה תאוה, שניהם שוין לקבר, הכל הבל. [קה"ר י"ב ט']
ילקוט בסוף קהלת [מדרש רבה פרשה י"ב אות ט'], הבל הבלים – תני, החזיק עשיר בדבר טוב תחלתו רעב [רעה] הוא לו, המתישין בו עשאו למרמס. גם עני כי דל חלקו, גם עני גבוה ממנו[1] חלק שמעיז בו עשיר, לזה תאוה ולזה תאוה, שניהם שוין לקבר, הכל הבל.
פירוש, עשיר שכופה את יצרו להחזיק בדבר טוב, יש בו מקטרגים שמראין לו שדבר זה סיבה לגרום לו רעב או רעה, והוא בדעתו, כל אלו ההרהורים המתישין כחו ומבקשין לבטל כוונתו, עושה אותן למרמס ודוחה אותן.
ומ"ש "גם עני כי דל חלקו" וכו', אמרו, שהיה עני אחד שלא היה מרויח בכל יום אלא פרוטה קטנה, והיה קונה תורמוסים ואוכל על ראש הגג. יום אחד, עלה בדעתו להפיל עצמו לארץ, וראה שהיה תחתיו עני אחד מלקט הקליפות שהוא היה משליך ואוכל, ומצא עצמו עשיר לגבי האחר. אע"פ ש"לזה תאוה ולזה תאוה" לעולם ימצא האחד חלק יתרון על חבירו שיהיה עשיר ממנו, ונמצא מתעסקים בהבלים, שבקבר יהיו שוים. לאפוקי אותו ששמח בחלקו, והחזיק בדבר טוב, שעסק בחיי העולם הבא. ובזה תבין בפרק קמא דגיטין [ז:] וכן נגוזו ועבר שוב אין מראין לו סימני עניות, שרואה עני ממנו.
[1] לפנינו הגירסא: "גם עיניו לגבות הימנו", ובמתנות כהונה גרס "לגבוה".