קרבן מנחה (חאגיז)/מב

מב. וחמשים עלו בני ישראל [פרשת וישלח]

יסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים: ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם: [שמות פרק י"ד פס' י"ח, י"ט]

"וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים", "ויקח משה את עצמות יוסף" [שמות פרק י"ד פס' י"ח, י"ט], שני אלו היה לו לאמרם לעיל בפרשת בא כשאמר: [פרק י"ב פסוק מ"א] בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' - וחמושים וגו' ויקח וגו'.

דע, שישראל טעו טעות גדול במה שיצאו מזויינים, היה להם לבטוח בשם ה' לא בחנית ולא בכידון יושיע, והם מעולם בקשו לפרוש מאחריו ולומר כחי ועוצם ידי, ולפיכך כשבא לומר "פן ינחם העם בראותם מלחמה" ולכך "ויסב" קשה, וכי מבלתי יכולת ה' לימנע מהם מלחמה הוצרך כן, אפשר היה להכות את אויביהן בבכורים ואין שטן ופגע רע, לזה השיב "וחמושים עלו בני ישראל", וכיון שהם עלו מזויינים הוצרך להנהיגם לפי דרכם. וכיון שהוצרכו להפוך דרך ים סוף צריך קריעה, והוי כן מחמת ארונו של יוסף "הים ראה וינס", לפיכך הזכיר כאן "ויקח משה" וגו' [ועיין בסימן ק"ב].