קרבן מנחה (חאגיז)/לז

לז. כה אמר ה' כחצות [בא]

ילקוט ריש פרשת מטות: כשם שנתנבא משה בכה, כך נתנבאו הנביאים בכה. מוסיף עליהם משה, שנאמר בו "זה הדבר".

פירוש, תרגום "זה הדבר" – "דין פתגמא", משמע ממש, והיינו אספקלריא המאירה [יבמות מט:], ותרגום "כה אמר" – "כדין אמר", דומה לזה, ואינו מדוקדק.

והוצרך משה לומר במכת בכורות "כה אמר" וגם "בחצות" שלא בדקדוק, שאם היה אומר בחצות ברגע ובשעה, יאמרו עליו שהוא בדאי במה שאומר שהוא נביא אמת [ברכות ד.], שהוא איצטגנין גדול יותר ממנו שכן דרך החוזים בכוכבים לכוין רגע כמימריה שמחשבין בהצטרף כוכב זה עם מזל זה יולד חידוש זה, ויודעין בדיוק מדת מהלכם. לפיכך, אמר "כחצות" אימתי שארצה.

וכן כשאמר לו לפרעה "התפאר עלי" וגו', ויאמר ליה "למחר", רצה פרעה להצטער כדי להבחין שאם היה אומר לו עכשיו, אפשר כיון משה השעה, דמסתמא ברעה רוצה להנצל מהרה. לפיכך, כשאמר ליה "למחר" אמר ליה "כדברך, למען תדע כי אין כה' אלהינו".