קרבן מנחה (חאגיז)/לא
לא. ולא תקיא הארץ אתכם [אחרי מות]
ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם: [ויקרא יח, כח]
איתא בפרק ה' דשבת[1] גבי מרחמים היינו על בהמה טהורה בשבת כדי שתקרב הולד, אבל על טמאה לא, גמירי דלא מרחקא, ואי מרחקא תו לא מקרבה.
וזה שכתוב "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי", שטמאוה עד סוף הגדר שבטומאה ונתמלאה סאתם, וכיון שריחקם מחמת טומאה גמורה, שוב לא קרבתם. ועשה הקב"ה חסד עם ישראל שהקדים ב' שנים לונושנתם [גיטין פח.].
[1] לפנינו: בפרק י"ח [דף קכח:]