קרבן מנחה (חאגיז)/כט

כט. על מה אבדה הארץ וגו' [ירמיה ט]

מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר: ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה: [ירמיה ט]

מאחר דכתיב [ישעיה ח' ט"ז] "צור תעודה", ולא היו לומדין, כל מה שהיה עושין היה בשוגג, לפיכך נשאלה שאלה "על מה אבדה הארץ", שכלום הקב"ה דן שוגג כמזיד. "ויאמר ה' על עזבם את תורתי" [ירמיה ט' י"ב], אמת שהעבירות היו בשוגג, אבל היה שם מזיד אחד, שלא היו רוצים ללמוד.

וזהו דעל הרוב מזכיר עון אחד וחטאים הרבה. [ירמיה סימן ל'] "על רוב עונך עצמו חטאתיך".

שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך: קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו: [הושע יד]

וזה שכתוב [הושע י"ד] "אמרו אליו כל תשא עון", אין צורך אלא לכפר עון אחד, ושאר החטאים הנמשכים ממנו - ונשלמה פרים. ועיין עם זה: "יען וביען" וגו' [בחוקותי] עם פרש"י.