קרבן מנחה (חאגיז)/כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כד. כתר נבואה

נשאל, למה לא מנו כתר נבואה בכלל הכתרים [אבות ד' י"ז]. ואין לומר דחכם עדיף מנביא, דהתם הוא משום דלא בשמים היא.

יש לומר, שלא דברו אלא בבני אדם, אבל נביא הוא מלאך ואיש אלהים.

אי נמי, הכתרים הם למיוחס, כגון "כתר מלכות" למשובח שבישראל בדור ודומיו. ו"כתר כהונה" הוא הכהן גדול שהושלם מכל אחיו. אם כן, "כתר תורה" הוא למי שהשיג התורה בשלימות בזהירות שמביאה לידי זריזות וכו' לידי רוח הקדש ורוח הקדש לידי תחית המתים היא הנבואה שמשיג בחיים מה שמשיגות הנשמות לאחר מיתה. ותניא ר' מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה וכו' ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים, זה נביא מושל ביראת ה', ותגזור אומר ויקם לך[1].


[1] עי' בכסא רחמים להרב חיד"א שהביא דברי רבינו, ומה שהוסיף לבאר לפי"ז.