קרבן מנחה (חאגיז)/כג
כג. בביאור המחתות דעדת קרח
ולא טפשין היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב. אלא הם חטאו על נפשותם שנאמר את מחתות החטאים האלה וגו', [תנחומא הובא ברש"י במדבר ט"ז ז]
כך הוא גדול דבקות הנפש עם יוצרה יתברך, שאם היתה יכולה להשיג ברגע כמימריה רצונו יתעלה ולשוב אל מקומה, לא היתה מקפדת להניח כל טובות העוה"ז. וזה שאמר הפייטן: "רצונך אשאלה רגע ואגוע".
ובזה תבין מאמר "ולא טפשין היו שכך התרה בהם, הם חטאו בנפשותם", שהוא בניחותא, כיהושע כ"ג ששימש במקום כה"ג שאירע בו קרי, והיה מבקש להיות כה"ג משם ולהלאה, אמר לו המלך לא דייך שנעשית שמש לפני מי שאמר והיה העולם שעה אחת אלא שאתה מבקש וכו', הכא נמי כששמעו אלו שהותרה להם ההקטרה לפי שעה, אמרו נמות בשביל רגע זה, וראיה, שהאש אכל את הקטורת שלהם, והמחתות נעשו ציפוי למזבח [במדבר יז ג].