קרבן מנחה (חאגיז)/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כב. טעם למיתת רבי עקיבא

טעם למיתת רבי עקיבא הוא, שאחר שהגיע גבול ימיו, יותר נחת רוח היתה לנפשו כך, כי רבים אשר החיה במותו בקדשו שם שמים לעיני כל ישראל ואז לקחו מוסר. ומאחר שכל ימיו היתה כונתו לזכות את הרבים, וזכה כמה שנים, כמה טובה הוא לו שנתן לו הקב"ה לזכות האחרון יותר מן הראשון. וכן שמשון שהחל להושיע, ולהיות כי רבים אשר המית במותו מבחייו, נמצא תשועה של שעת מיתה גדולה מכל ימי חייו.