קרבן מנחה (חאגיז)/כא
כא. וזרח השמש [קהלת]
וזרח השמש ובא השמש אל מקומו שואף זורח הוא שם [קהלת א ה]
עיין בסימן י"ח, וזה שאמר הכתוב "וזרח השמש", במקום שדרכו לבא ולהשתקע לשם. ולמה זה, לפי ש"אל מקומו שואף", הוא מקומו של עולם ברוך הוא, הוא תאב לדעת כמו שאר משרתים שואלים "איה מקום כבודו להעריצו". לפיכך הולכין וטועין לכאן ולכאן.
ובזה תבין הא דפרק לא יחפור [ב"ב כה.] "שלוחי בשר ודם ממקום שמשתלחין לשם מחזירין שליחותן", שהולכין כדרכן ושבין כדרכן. אבל שלוחיך, למקום שמשתלחין משם מחזירין, שעל ידי הגלגול ההפכיי נראין כהולכים ושבים, ועיין הדק היטב.