קרבן מנחה (חאגיז)/יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יט. למה משה ואהרן תפריעו וגו' [שמות]

למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם [שמות ה, ד]

למה משה ואהרן תפריעו, אמר להם אין הקרבן בא אלא לאחד משני דברים, או לשבח ותודה על החסדים, ואין כאן מקום לזה, או לכפרת החטאים. אם כן, לכוונה זו אתם יוצאים.

ובכתובות [נ:] תנן שהבטלה מביאה לידי זימה, אם כן "נרפים הם, על כן אומרים נזבחה".

ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני ה' לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן ה' לכם בשר ואכלתם: [בהעלתך יא, יח]

וזהו שאמר "כי בכיתם באזני ה'", שהאזין כוונתכם, שלא בשר מאכל לבד אתם שואלים, אלא עריות. ואמרו לו, "כי טוב לנו במצרים", שהיו משועבדים, ולא באים לידי הרהור.

"ונתן ה' לכם בשר", כדכתיב "וימטר עליהם כעפר שאר". ועוד, "ואכלתם בשר" ממש.