קרבן מנחה (חאגיז)/י
י. אחות לנו קטנה [שיר בשירים]
אחות לנו קטנה [שיר השירים ח'] רבי ברכיה אמר: זה אברהם אבינו שאיחה את כל באי עולם, בר קפרא אמר כזה שמאחה את הקרע [ילקו"ש תתקצ"ד, בראשית רבא פרשה ל"ט אות ג'].
וכיון שהם אחים[1], יכולים לומר אלהי אבותינו, ובר קפרא אמר כזה שמאחה את הקרע, ולאו אחים גמורים, וכמאן דאמר במסכת בכורים [פ"א מ"ד] הגר מביא ואינו קורא, שאין יכול לומר לאבותינו.
[1] ביאור דברי המדרש לפשוטו, דמתחילה היה העולם מחובר להקב"ה, אלא שבחטא אדם והדורות נקרע החיבור, ואברהם איחה וחיבר [פירוש מהרז"ו].
ורבינו מבאר דברי המדרש "איחה" מלשון אחוה, והיינו שעשה את הגרים אחים לישראל לענין שיכולים להביא בכורים ולומר "אלוהי אבותינו" וקאי על אברהם שהוא אב המון גוים, הרי שכלפי אברהם הם אחים לישראל.
וענין זה, אם גר יכול להביא בכורים ולומר "אלהי אבותינו", הוא פלוגתת תנאים, דסתמא דמתני' [פ"א בכורים משנה ד'] דמביא ואינו קורא, ובירושלמי שם מייתי דעת ר' יהודה דפליג וס"ל דמביא וקורא, דיכול לומר אלהי אבותינו, דהיינו אברהם שהוא אב המון גוים [והכי קי"ל, עי' תוס' ב"ב פא. ומג"א נ"ג סע"ק י"ט].
וביאר רבינו, דזה מה שאמר "שמאחה את הקרע", לומר שאינם נעשים ע"י אברהם אחים גמורים, ונפק"מ דאינם יכולים לומר "אלהי אבותינו".